פסק-דין בתיק ת"א 43893-98

1.      מהות התובענה

תיק זה התנהל בפני השופט צבי כספי ומשפרש הועבר התיק להמשך טיפולי.

זו תביעה כספית על סך של 459,715 ש"ח נגד החברה "הי ג'ל" (להלן: "החברה") והערבים לחובותיה, ביניהם הנתבע 4, בגין יתרת חובה בחשבון, אשר לא נפרעה.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר והרשות להגן ניתנה בטענה יחידה לפיה בשל היותו של הנתבע ערב יחיד יש לראות את כתב הערבות עליו חתם כמוגבל לסכום החוב שהיה בחשבון במועד חתימתו על כתב הערבות, יום 19.07.1994, בתוספת ריבית או הצמדה ככל שנקבע בכתב הערבות.

2. הרקע

החברה ניהלה בבנק התובע חשבון דביטורי במטבע חוץ בהתאם למסמכים לפתיחת החשבון שנחתמו בתאריכים 5.5.94 ו- 20.6.94.

בתאריך 19.7.94 חתם המבקש על כתב ערבות ללא הגבלה בסכום "עבור קיום כל התשלומים, ההתחייבויות והחיובים מאיזה מן וסוג שהוא ובכל זמן ומסגרת שהם, שהתחייב או יתחייב בהן בעתיד לבוא הי ג'ל בע"מ" (ר' סעיף 1 לכתב הערבות).

בתאריך  21.9.97, מונה לחברה כונס נכסים שתפס את רכוש החברה ומכרו ומתמורת המכירה הועבר לזיכוי חשבון החברה סך של  200,000 ש"ח לכיסוי חלק מחובה לתובע.

לאחר הזיכוי נותר חוב בחשבון העו"ש בסך של 313,151 ש"ח ויתרת חוב בגין הלוואה במט"ח (40,521 דולר) סך של 146,564 ש"ח.

כאמור, סך כל החוב הנתבע בכתב התביעה הינו 459,715 ש"ח בצירוף ריבית שקלית וריבית דולרית, כמפורט בכתב התביעה.

הנתבע והנתבעים הנוספים נדרשו לפרוע החוב ומשלא נפרע הוגשה התביעה, כאשר עילת התביעה כנגד המבקש הינה ערבותו מכוח כתב הערבות הנ"ל.

בבקשתו של הנתבע למתן רשות להתגונן ובתצהירו התומך בבקשה פירט את השתלשלות העניינים שהביאה אותו לחתום על כתב הערבות.

לטענתו, הנתבע 2, טומי נוסין, פנה אליו בשנת  1994, ובקשו לסייע בחברה שייסד ובתמורה יקבל בהמשך 2% מהון המניות ובנסיבות אלה חתם על הערבות;

הנתבע טען כי הוא לא זוכר את הרגע שבו חתם, אך איננו מכחיש את החתימה תוך שטען כי במועד החתימה לא היה בעל מניות בחברה.

ארבעה ימים לאחר החתימה, ביום 23.7.94, נסע המבקש עם משפחתו לארה"ב ומאז הוא מתגורר בחו"ל, שם מרכז חייו; רק כשביקר בארץ גילה שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ וכך נודע לו על התביעה.

הנתבע טען כי מר נוסין הבטיח לו שאין סכנה שערבותו תמומש שכן יש לבנק בטוחות רבות ולכן כשעזב את הארץ לא ייחס חשיבות כלשהי לערבות.

הנתבע הוסיף שם כי אין לו ידיעה מה היה החוב לבנק במועד חתימתו, אך איננו טוען כי בירר או ביקש לברר ונמנע ממנו המידע.

לדבריו, הבנק לא עדכן אותו טרם חתימתו מהם הביטחונות שיש בנוסף לערבותו ומה מצב החשבון באותה עת.

בשנת  1996 פנה אחד הערבים לבנק וביקש לבטל ערבותו ועובדה זו לא הובאה לידיעתו.